מסלול שלוש הפסגות בעמק גרבאיה – הטיול שמרגיש כמו הדולומיטים בלי הקהל

מסלול שלוש הפסגות בעמק גרבאיה (Grebaje) הוא מסלול מעגלי של כ-10 ק"מ עם כ-900 מטר טיפוס מצטבר, שלוקח 5 עד 7 שעות ועובר בשלוש פסגות: ולושניצה (1,879 מ'), טליאנקה (2,057 מ') ופופאדיה (2,030 מ'). נקודת ההתחלה היא החניון בעמק גרבאיה, כ-7 ק"מ מהעיירה גוסיניה, ודמי הכניסה לפארק הלאומי פרוקלטיה הם בסביבות 3 יורו לאדם ליום. אין מים לאורך הרכס - הכול נושאים מההתחלה.

העמק עצמו הוא הסיבה שהמסלול הזה נראה בתמונות כמו משהו מצפון איטליה: מישור ירוק צר שסגור בין מדרונות מיוערים לבין קיר הסלע של מסיב קרנפילי, שמתנשא ישירות מעל השביל לאורך כל הטיפוס. ההבדל הוא הצפיפות - בזמן שמסלולים דומים באלפים גדושים בהולכי רגל, כאן אפשר לעשות יום שלם ולפגוש קומץ אנשים.

איפה זה בכלל, ולמה כמעט ריק

עמק גרבאיה יושב בפינה הצפון-מזרחית של מונטנגרו, בתוך הפארק הלאומי פרוקלטיה (Prokletije) - רכס הרים גבוה שנמתח גם לאלבניה ולקוסובו ומכונה "ההרים המקוללים". העיירה הקרובה היא גוסיניה, במרחק של כ-7 ק"מ, והעיר הגדולה באזור היא פלאב.

הסיבה האמיתית שאין כאן אנשים

שביל פסגות הבלקן, המסלול הרב-יומי המפורסם שחוצה את האזור, לא נכנס בפועל לעמק גרבאיה. התוצאה היא שרוב ההולכים חולפים באזור בלי לדעת שקיים כאן עמק שלם עם אחד המסלולים היפים בהרים האלה - וזה בדיוק מה ששומר עליו שקט.

המסלול - שלב אחרי שלב

המסלול מתחיל בחניון שבקצה העמק ועולה בשביל מסומן ביער אל הפסגה הראשונה. משם ממשיכים ברכס אל שתי הפסגות הבאות, ויורדים בחזרה אל העמק במעגל.

ולושניצה - 1,879 מטר

העלייה הראשונה היא גם התלולה ביותר ביחס לאורך: טיפוס רצוף ביער ואז יציאה אל תצפית פתוחה שמשקיפה על כל העמק ועל קיר קרנפילי ממול. הרבה מטיילים עושים רק את הקטע הזה וחוזרים - וגם זה טיול מוצלח.

טליאנקה - 2,057 מטר

מהתצפית הראשונה השביל ממשיך לאורך רכס פתוח אל הפסגה הגבוהה במסלול. הנוף כאן נפתח לשני הכיוונים, כשהגבול עם אלבניה מצד אחד ומונטנגרו מהצד השני.

פופאדיה - 2,030 מטר

הפסגה השלישית סוגרת את הרכס, וממנה מתחילה הירידה חזרה אל העמק. הירידה מפופאדיה היא החלק הקשה של היום - תלולה ועמוסת אבן משוחררת, ומקלות הליכה עושים בה הבדל אמיתי.

כמה זה קשה באמת

זה לא טיול משפחתי. מדובר ביום הרים מלא עם כ-900 מטר טיפוס מצטבר על פני כ-10 ק"מ, ברובו בשטח פתוח וחשוף.

מה הופך אותו לתובעני

• קטעים חשופים לאורך קצה מצוק - מי שסובל מגובה צריך לשקול לסיים בפסגה הראשונה.
• אין צל כמעט לכל אורך הרכס.
• הירידה האחרונה תלולה ומעמיסה על הברכיים.
• הקליטה הסלולרית ברכס דלילה מאוד.

מי שרוצה גרסה מקוצרת יכול לעלות לולושניצה ולרדת באותו שביל - בערך שליש מהמאמץ, עם התצפית הטובה ביותר על העמק.

מים, ציוד ובטיחות

הכלל החשוב ביותר במסלול הזה פשוט: אין מקור מים על הרכס. המעיין והמסעדות שליד החניון בתחילת השביל הם נקודת המילוי האחרונה והבטוחה. שני ליטר לאדם הם מינימום ביום חם, ולא הנחיה תיאורטית.

מה חייב להיות בתיק

• נעלי הליכה גבוהות עם אחיזה טובה - לא סניקרס.
• מקלות הליכה, בעיקר בשביל הירידה.
• כובע, קרם הגנה ומשקפי שמש - הרכס חשוף לחלוטין.
• שכבה חמה וגשמייה קלה, גם ביום שנראה מושלם בבוקר.
• מפה להורדה לשימוש לא מקוון - אין להסתמך על קליטה.

להתחיל מוקדם

בשיא הקיץ שכיחות סופות רעמים אחר הצהריים בגובה, ורכס פתוח הוא המקום הגרוע ביותר להיתפס בו. יציאה עם אור ראשון פותרת גם את החום וגם את הסיכון, ומשאירה מרווח ביטחון אם הקצב איטי מהמתוכנן.

מתי ללכת

העונה נפתחת בסביבות אמצע יוני, אחרי שהשלג נמס גם מהמדרונות הצפוניים, ונמשכת עד סוף ספטמבר. בתחילת יוני עדיין נשארים כתמי שלג בצדדים המוצלים של הרכס, ובשלב מאוחר יותר בסתיו הרכס כבר לא מומלץ.

החודש הטוב ביותר

ספטמבר הוא הבחירה של רוב מי שמכיר את האזור: מזג אוויר יציב יותר, טמפרטורות נוחות בגובה, ושבילים ריקים. חודשי יולי ואוגוסט חמים ונוטים לסופות אחר הצהריים, ולכן דורשים יציאה עם שחר.

איך מגיעים ואיפה ישנים

הגישה הנוחה היא ברכב פרטי: נוסעים אל גוסיניה ומשם עוד כ-7 ק"מ אל העמק, שם יש חניון בשטח פתוח ליד תחילת השביל. לפני הכניסה יש נקודת גבייה שבה רוכשים את כרטיס הכניסה לפארק.

בלי רכב

יש קווי מיניבוסים שמגיעים לגוסיניה מכיוון פודגוריצה דרך מויקובאץ, בראנה ופלאב. מגוסיניה אפשר לקחת מונית אל העמק או ללכת את 7 הקילומטרים ברגל - הליכה נעימה אבל שמוסיפה שעתיים ליום שכבר ארוך.

לינה

בעמק ובסביבתו פועלים בתי הארחה ובקתות קטנות, ואפשר גם לקמפינג בתשלום סמלי ללילה. לינה בעמק עצמו היא הדרך הטובה ביותר לצאת לשביל עם אור ראשון בלי נהיגה בחושך.

רוצים עוד? רכס קרנפילי מהצד השני

הצד השני של העמק - מסיב קרנפילי (Karanfili) - הוא עולם אחר: תלול יותר, סלעי יותר ופחות מטופל. מסלול מקובל שם עולה אל מאלי קרנפיל בגובה 2,119 מטר וממשיך אל פודגויס.

זה כבר לא מסלול הליכה אלא יום הרים טכני עם קטעי זחילה על סלע. מי ששוקל אותו צריך ניסיון קודם בשטח כזה, ורצוי מלווה מקומי. למטייל הממוצע, שלוש הפסגות הן התשובה הנכונה.

מה רואים ממש מלמעלה

הפרס על הרכס הוא נוף פנורמי רצוף: העמק הירוק הצר מתחת, קיר קרנפילי מולו לאורך כל הדרך, ומעבר לרכס מתגלים ראשי ההרים הגבוהים של הגוש כולו - חלקם כבר בצד האלבני של הגבול. מסיב קרנפילי עצמו מגיע בנקודתו הגבוהה לכ-2,490 מטר.

הצירוף הזה - קיר סלע אנכי מצד אחד ורכס פתוח מהצד השני - הוא מה שגורם לאנשים לחשוב שהתמונות צולמו באלפים. הן לא, וזה בדיוק היתרון: אותו סוג נוף, בלי רכבלים, בלי תורים ובלי מחירים של יעד אלפיני.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• אין מים לאורך הרכס - שני ליטר לאדם מינימום, מילוי אחרון בחניון
• כניסה לפארק הלאומי פרוקלטיה בסביבות 3 יורו לאדם ליום, נגבית לפני העמק
• נקודת ההתחלה היא החניון בעמק גרבאיה, כ-7 ק"מ מגוסיניה
• יש קטעים חשופים לאורך קצה מצוק - לא מתאים לחוששים מגובה
• הירידה מפופאדיה תלולה ועמוסת אבן - מקלות הליכה עושים הבדל
• קליטה סלולרית דלילה ברכס - להוריד מפה לשימוש לא מקוון מראש

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לצאת בשעה מאוחרת בקיץ - סופות רעמים אחר הצהריים על רכס חשוף
• להביא ליטר מים "כי זה רק עשרה קילומטר" - אין איפה למלא
• לעשות את המסלול בנעלי ספורט חלקות
• לוותר על מקלות הליכה ולשלם על זה בירידה האחרונה
• להניח ששביל פסגות הבלקן עובר כאן ושיהיו אנשים בסביבה - העמק ריק
• לנסות את רכס קרנפילי בלי ניסיון בשטח סלעי - זה יום טכני, לא הליכה

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח מסלול שלוש הפסגות?

בין 5 ל-7 שעות למסלול המעגלי המלא באורך כ-10 ק״מ, עם כ-900 מטר טיפוס מצטבר. מי שרוצה גרסה קצרה יכול לעלות רק לפסגת ולושניצה ולרדת באותו שביל.

מה הן שלוש הפסגות ומה הגובה שלהן?

ולושניצה בגובה 1,879 מטר, טליאנקה בגובה 2,057 מטר - הגבוהה במסלול, ופופאדיה בגובה 2,030 מטר. השלוש מחוברות ברכס אחד שיוצא וחוזר לעמק גרבאיה.

כמה עולה הכניסה לפארק הלאומי פרוקלטיה?

בסביבות 3 יורו לאדם ליום נכון לעדכון האחרון, ומשלמים בנקודת גבייה שנמצאת מעט לפני הכניסה לעמק. הקמפינג בעמק כרוך בתשלום סמלי נוסף ללילה.

יש מים לאורך המסלול?

לא. אין מקור מים על הרכס, והמעיין והמסעדות ליד החניון בתחילת השביל הם נקודת המילוי האחרונה. שני ליטר לאדם הם המינימום ביום חם.

מתי העונה למסלול?

מאמצע יוני ועד סוף ספטמבר. בתחילת יוני עדיין יש שלג במדרונות הצפוניים, ביולי ואוגוסט חם ושכיחות סופות אחר הצהריים, וספטמבר נחשב לחודש הטוב ביותר בזכות מזג אוויר יציב ושבילים ריקים.

איך מגיעים לעמק גרבאיה בלי רכב?

מיניבוסים מגיעים לגוסיניה מכיוון פודגוריצה דרך מויקובאץ, בראנה ופלאב. מגוסיניה לוקחים מונית אל העמק או הולכים כ-7 ק״מ ברגל, אבל זה מוסיף בערך שעתיים ליום שכבר ארוך.