סיכום טיול במונטנגרו - 8 ימים בין בודווה, קולאשין, ז'אבליאק וקוטור
בתחילת יוני 2026 יצאנו לטיול זוגי במונטנגרו, זוג בני 55+, במסלול שמשלב ים, הרים, עיירות עתיקות, אגמים, רכבלים, כבישים פנורמיים והמון עצירות קטנות שהפכו את הדרך לחלק בלתי נפרד מהחוויה. הטיול נמשך 8 ימים, בין התאריכים 3-11.6.2026, והמסלול הכללי היה: בודווה - 2 לילות, קולאשין - 2 לילות, ז'אבליאק - 2 לילות, אזור קוטור - 2 לילות.
זה היה טיול עצמאי עם רכב שכור, בקצב נוח אבל לא איטי מדי, כזה שמתאים מאוד למי שרוצה לראות הרבה ממונטנגרו בלי לוותר על מלונות טובים, ארוחות רגועות, מנוחה באמצע היום ותצפיות שלא נגמרות. מונטנגרו התגלתה כמדינה יפהפייה, ירוקה, דרמטית, נקייה ברוב המקומות, בטוחה מאוד לטיול, ובעיקר מגוונת הרבה יותר ממה שציפינו.
מסלול כללי
בודווה - חופים, עיר עתיקה, טיילת, סווטי סטפן ונחיתה רכה במדינה.
קולאשין - טבע הררי, פארק ביוגרדסקה גורה, רכבל קולאשין 1600 ואווירת עיירת סקי.
ז'אבליאק ודורמיטור - האגם השחור, גשר טארה, טבעת דורמיטור וכביש P14.
קוטור ודוברוטה - מפרץ קוטור, פראסט, פורטו מונטנגרו, העיר העתיקה של קוטור ורכבל קוטור.
יום 1 - נחיתה בטיווט ונסיעה לבודווה
הטיול התחיל בטיסת אל על / סאן דור לטיווט, שהתעכבה בכשעה וחצי בשל תקלה טכנית. נחתנו בטיווט בשעות אחר הצהריים, ולאחר המתנה בדלפק השכרת הרכב יצאנו סוף סוף לדרך. כבר בשדה קנינו סים מקומי של 5G ל-15 יום, בעלות של 15 יורו, שהתברר בהמשך כפתרון מצוין לאורך כל הטיול.
מטיווט נסענו אל בודווה, מרחק של כ-23 ק"מ, נסיעה שנמשכה בערך 50 דקות. המלון שלנו לשני הלילות הראשונים היה Imperial Conference & Spa.
כשהגענו למלון כבר היה ערב, ובחוץ החל לרדת גשם חזק. תכננו ליהנות מהג'קוזי של המלון, אך הוא לא פעל, ולכן הסתפקנו בארוחת ערב במסעדת המלון. הארוחה כללה מרק, מנה עיקרית, סלט, קינוח ויין, במחיר נוח מאוד, והייתה פתיחה רגועה ונעימה לטיול.
יום 2 - בודווה, העיר העתיקה, חוף מוגרן וסווטי סטפן
את הבוקר פתחנו ביקיצה טבעית ובארוחת בוקר טובה במלון. לקראת השעה 10:00 יצאנו ברגל לכיוון השוק המקומי של בודווה, שוק קטן שמתרכז בעיקר באוכל, גבינות, יין ורקיה. משם המשכנו אל מרכז העיר ואל אזור העיר העתיקה.
בודווה היא יעד מצוין לפתיחת טיול במונטנגרו: מצד אחד עיר תיירותית ונגישה, ומצד שני עדיין יש בה סמטאות אבן, חומות, מרינה ונוף ים יפהפה. טיילנו לאורך הטיילת של בודווה, עברנו ליד פסל הבלרינה המפורסם והמשכנו עד חוף מוגרן. מזג האוויר היה מעונן חלקית, סביב 23 מעלות, לח וחמים, כך שבגדים קצרים עם עליונית קלה הספיקו לגמרי.
אחר הצהריים חזרנו למלון ובילינו בבריכה המקורה שעל הגג, עם נוף נהדר למפרץ. בערב נסענו לאזור סווטי סטפן, ישבנו לקפה וגלידה מול חצי האי המפורסם וחיכינו לשקיעה. זה היה אחד הערבים היפים והרגועים של הטיול.
יום 3 - מבודווה לצ'טיניה, מפלי הניאגרה וקולאשין
יצאנו מבודווה מוקדם יחסית, בסביבות 9:00, בגלל חשש מחסימות תנועה באזור. בדרך עצרנו במספר נקודות תצפית יפות על המפרץ וההרים. באזור צ'טיניה נתקלנו בחסימת כביש, אבל במקום להתעצבן הפכנו את זה לעצירה מוצלחת: טיילנו במדרחוב, שתינו קפה ועשינו סיבוב קצר בחנויות המקומיות.
לאחר שהכביש נפתח החלטנו לוותר על שייט באגם סקאדר כדי לא להיתקע שוב בעומסי תנועה, והמשכנו אל מפלי הניאגרה של מונטנגרו. זו עצירה קצרה ונחמדה בדרך, במיוחד אם מגיעים אחרי גשמים והזרימה חזקה.
משם המשכנו לכיוון קולאשין, עיירה הררית נעימה שמרגישה אחרת לגמרי מאזור החוף. המלון שלנו היה Chalet Kolasin, מלון בוטיקי בסגנון סקי. בערב יצאנו לסיבוב בעיירה ואכלנו במסעדת Sherpas, עם אווירה טובה ואוכל נחמד.
יום 4 - פארק ביוגרדסקה גורה ורכבל קולאשין 1600
היום הרביעי הוקדש לטבע של אזור קולאשין. נסענו כחצי שעה אל אגם ביוגרד בפארק ביוגרדסקה גורה. הכניסה עלתה 4 יורו לאדם, ויש גם אפשרות לרכוש כרטיס שנתי לפארקים הלאומיים המרכזיים של מונטנגרו.
עשינו את המסלול המעגלי סביב האגם, כ-3 ק"מ, בקצב רגוע עם עצירות לצילום. ההליכה מוצלת כמעט לכל אורכה, השביל יפהפה, והאווירה במקום שקטה וירוקה במיוחד. זהו מסלול קל ונעים, אבל מרשים מאוד מבחינת טבע.
לאחר קפה במקום המשכנו למתחם הסקי קולאשין 1600. עלינו ברכבל פתוח לפסגה, נסיעה קצרה של כמה דקות בלבד, אבל הנוף מלמעלה היה נהדר: רכסים מושלגים, אוויר קריר והרבה ירוק מסביב. בעינינו הרכבל הזה היה מוצלח יותר מרכבל Savin Kuk בז'אבליאק.
את המשך היום העברנו בקולאשין עצמה, עם ארוחה קלה, רקיה מקומית, שעה בספא של המלון ומנוחה לפני סיבוב ערב נוסף בעיירה.
יום 5 - מקולאשין לז'אבליאק דרך נהר טארה וגשר טארה
בבוקר יצאנו מקולאשין לכיוון ז'אבליאק, ובדרך שילבנו כמה עצירות יפות במיוחד. הראשונה הייתה באזור פארק המעיינות והמפלים של טארה, שם עשינו מסלול קצר ונעים.
בהמשך עצרנו באזור גשר עץ קטן מעל הנהר, נקודה מושלמת לצילום ולנשימה עמוקה של טבע. עצירה נוספת הייתה באזור שבו מורידים סירות ראפטינג אל הנהר, ושם אפילו טבלנו רגליים במים הקרים.
לאחר מכן המשכנו אל גשר טארה, אחד המקומות המפורסמים במונטנגרו. הלכנו לאורך הגשר, צפינו באומגות מעל הקניון, וישבנו לקפה וגלידה מול הנוף. מי שמחפש אטרקציה יותר אקטיבית יכול לבדוק גם את אומגת גשר טארה.
לקראת אחר הצהריים הגענו לז'אבליאק והתמקמנו במלון Hotel Rezident. בערב יצאנו לארוחת ערב במסעדת River Bridge, שבה מצאנו מרק תרד וסרפדים טעים ומנחם במיוחד.
יום 6 - האגם השחור, רכבל Savin Kuk וטבעת דורמיטור
זה היה היום היפה ביותר בטיול מבחינת נופים. התחלנו מוקדם, סביב 9:00, במסלול סביב האגם השחור. המסלול סביב האגם שונה מאוד מהמסלול בביוגרדסקה גורה: הוא מעט יותר מאתגר, מגוון יותר, ובחלקים מסוימים דורש יותר תשומת לב. לקח לנו כשעתיים עם עצירות, והיה מצוין להתחיל מוקדם לפני שהמקום התמלא בתיירים.
לאחר מכן המשכנו אל רכבל Savin Kuk. העלייה ברכבל הייתה נחמדה, אך בדיעבד לא חובה בעינינו. הרכבל בקולאשין 1600 הרגיש מרשים יותר.
משם יצאנו לנסיעה ארוכה ומרהיבה באזור הפארק הלאומי דורמיטור, במסלול שמזכיר את טבעת דורמיטור. מדובר בכ-4 שעות נהיגה נטו בכבישים צרים, מפותלים ומאתגרים, אבל הנופים פשוט עוצרי נשימה.
עצרנו לקפה שחור בתצפית Viewpoint Nedajno - Susica Canyon, ומשם חזרנו דרך כביש P14 המפורסם. זהו כביש לא קל לנהיגה, אבל בעינינו הוא היה אחד משיאי הטיול. בסוף היום אכלנו במסעדת Oro בז'אבליאק וסיימנו יום ארוך, עמוס ובלתי נשכח.
יום 7 - מז'אבליאק למפרץ קוטור בדרך ארוכה מהמתוכנן
התוכנית המקורית הייתה לנסוע דרך אגם פיבה ואזור פלוז'ין, ומשם להמשיך לכיוון ניקשיץ ומפרץ קוטור. בפועל גילינו שכביש פלוז'ין-ניקשיץ חסום בשל עבודות, ולכן נאלצנו לשנות את המסלול ולחזור דרך פודגוריצה ובודווה.
זו הייתה נסיעה ארוכה ומעייפת, אבל ברובה יפה מאוד. בדרך עצרנו בבית קפה מקומי קטן ומיוחד בשם Caffe Kolijevka, מקום עם אופי, בעלים שאינו דובר אנגלית, והרבה מדבקות וביקורות בעברית ממטיילים ישראלים שעצרו שם לפני כן.
לקראת אחר הצהריים הגענו לאזור דוברוטה, סמוך לקוטור, והתמקמנו במלון Adiya. אחרי נסיעה ארוכה קרסנו למנוחה, ובערב ירדנו לטיילת לארוחת ערב במסעדת Bonazza על הים.
יום 8 - פראסט, המעבורת, פורטו מונטנגרו, קוטור ורכבל קוטור
את הבוקר פתחנו בנסיעה אל פראסט. חנינו בכניסה לעיירה וטיילנו ברגל לאורך הטיילת ובין הסמטאות. פראסט היא אחת העיירות היפות במפרץ, קטנה, אלגנטית ומלאה בנקודות צילום.
בהמשך נסענו סביב המפרץ דרך ריסאן ועיירות נוספות עד למעבורת Kamenari-Lepetane. המעבורת קצרה מאוד, עלתה 5 יורו לרכב, וחסכה נסיעה ארוכה סביב המפרץ.
משם המשכנו אל אזור טיווט ופורטו מונטנגרו, המרינה היוקרתית שמרגישה כמו הגרסה המקומית של קיסריה, ואז נסענו אל קוטור. באזור העיר העתיקה נתקלנו בפקקים ועומס תיירים, כנראה בגלל אוניות קרוז שעוגנות באזור בקיץ.
למרות העומס, העיר העתיקה של קוטור מרשימה מאוד. טיילנו בסמטאות המוצלות, אכלנו פיצה, ולאחר מכן התפנקנו במסאז' תאילנדי מצוין בספא מקומי.
לקראת ערב נסענו לתחנה התחתונה של רכבל קוטור ועלינו לכיוון הר לובצ'ן. למעלה אכלנו ושתינו מול השקיעה, עם רוח קרירה ונוף מדהים על המפרץ. זו הייתה דרך מושלמת לסיים יום עמוס ויפהפה.
יום 9 - יום רגוע במפרץ קוטור, איגאלו וארוחת ערב במלון
ביום האחרון החלטנו להוריד קצב. אחרי ארוחת בוקר איטית במלון יצאנו לנסיעה רגועה לאורך המפרץ עד אזור Igalo. עצרנו לקצת קניות ב-HDL Novi Mall, שהוא יותר מתחם קטן עם סופר גדול וכמה חנויות מאשר קניון אמיתי, אבל מצאנו שם מתנות נחמדות וזולות.
בדרך חזרה עצרנו לארוחה על הים במסעדת Verige65, ולאחר מכן חזרנו למלון למנוחה. בגלל תחזית לגשם וסערה בערב, החלטנו להישאר במלון לארוחת ערב וליהנות מקוקטיילים טובים במסגרת Happy Hour.
תובנות חשובות מהטיול
- סים מקומי - הסים שקנינו דרך חברת ההשכרה עבד מצוין כמעט בכל הטיול.
- מפות אופליין - Google Maps עבד טוב, אבל באזור דורמיטור היו רגעים בלי קליטה, ולכן חשוב להוריד מפה מראש.
- מחירים - בודווה זולה יותר מאזור קוטור, וקולאשין זולה משמעותית מז'אבליאק.
- עונה - תחילת יוני באזור קוטור כבר מורגשת כעונה תיירותית עם עומסים ופקקים. בהרים זו עדיין תחילת עונה נעימה יותר.
- כבישים - בתחילת הקיץ יש לא מעט עבודות בכבישים, ולכן חשוב להיות גמישים ולבדוק עדכונים. מומלץ להיעזר בעמוד חסימות כבישים במונטנגרו לפני נסיעות ארוכות.
- מזומן - השתמשנו בעיקר באשראי, אבל בהרים ובמקומות קטנים עדיין כדאי להחזיק מזומן.
- אוכל - בכל מקום מצאנו מה לאכול. האוכל פשוט, לא תמיד מבריק, אבל בהחלט אפשר להסתדר. מאפיות וסופרים היו פתרון מצוין לנסיעות ארוכות.
- נהיגה - הנהיגה במונטנגרו מאתגרת, במיוחד בכבישי הרים. הכבישים צרים, מפותלים ולעיתים מעייפים מאוד.
- משטרה - יש נוכחות משטרתית בכבישים, ולכן חשוב מאוד לנסוע כחוק.
- מזג אוויר - בחוף חם ולח בדומה לישראל. בהרים קריר יותר, ובערב בהחלט צריך מעיל קל.
סיכום אישי
מונטנגרו הפתיעה אותנו לטובה. זו מדינה קטנה יחסית, אבל מלאה בנופים דרמטיים, אגמים, הרים, מפרצים, עיירות עתיקות ודרכים שפשוט כיף לעצור בהן שוב ושוב. לא כל מקום מפותח באותה רמה, ולא כל כביש קל לנהיגה, אבל התחושה הכללית היא של יעד בטוח, נעים, נקי ברובו ומתגמל מאוד.
האזורים שהכי אהבנו היו דורמיטור, ביוגרדסקה גורה ומפרץ קוטור. לא הספקנו להגיע כמו שצריך לאגם פיבה ולאגם סקאדר, וזה לגמרי משאיר סיבה טובה לחזור. מבחינתנו, מונטנגרו היא מדינה שאפשר לטייל בה שבוע, עשרה ימים ואפילו שבועיים, גם בלי לרדוף אחרי אטרקציות - רק לנסוע, לעצור, לנשום וליהנות מהדרך.
